תוכנית מערת המכפלה

במאמר זה אנו נתאר את "תכונתו מוצאיו ומובאיו" של בניין מערת המכפלה יחד עם קברי אבות שבתוכו ושדה המכפלה אשר סביבו.

פרק א' מבנה שעל גבי מערת מכפלה

בניין מערת המכפלה (ראה תוכנית  של Vincent and Mackey) הוא מלבן כמעט מושלם. הוא אינו מכוון לפי רוחות השמים אלא מסובב נגד כיוון השעון בזוית ממוצעת של 39.9 מעלות. רוחב הבניין  (צד דרום וצפון) 34 מ' ואורך (צד מערב ומזרח) 59.16 מ' (ראה נספח טכני לגבי מקור ודיוק המידות).

גובה הבניין מנקודה נמוכה ביותר בפינה דרום-מערבית  עד קצה עליון של כתלים מקוריים 17.2 מטר. חלק תחתון של הבניין כנראה אטום ברובו. בחלק עליון ישנם אולמות למיניהם והוא מוכר למבקרים. מבחוץ, חלק עליון מודגש ע''י בליטת עמודים ופינות. גובה חלק עליון של הבניין הוא 8.5 מ' והוא מחולקת לשמנה רובדים של אבן. חלק תחתון מחולק לשבעה רובדים יותר גבהים.

בכותל דרומי וצפוני ישנם 8 עמודים ו- 9 מרווחים ובכותל מערבי ומזרחי ישנם 16 עמודים ו- 17 מרווחים. רוחב ממוצע של עמודים בדרום 112.3 ס''מ עם סטית תקן 1.9 ס''מ (נמדדו כולם) ובמערב 114.4 ס''מ עם סטית תקן 1.9 ס''מ (מתוך 13 שנמדדו). רוחב טיפוסי של עמודים בכל הרוחות 113-114 ס''מ. רוחב ממוצע של מרווחים בדרום 215.3 ס''מ עם סטית תקן של 2.4 ס''מ ובמערב 206.3 ס''מ עם סטית תקן 3.4 ס''מ (מתוך 15 שנמדדו). יתכנו גם טעויות במדידה. רוחב פינה דרום-מערבית בצד דרום 2.78 ובצד מערב 2.80. רוחב פינה דרום-מזרחית בצד דרום 2.83 ושל צפון-מערבית בצד מערב 2.86 (מבוסס על נתונים של Vincent). חשבון כללי לפי ממוצעים אלו בדרום נותן רוחב כללי נכון של 34 מ'. במערב מקבלים 59.04 במקום 59.16, כנראה בגלל אותם עמודים ומרווחים שלא נמדדו.   

עובי כתלים  (ללא ציפוי שיש אשר עשו מוסלמים וללא טייח) 2.66-2.67 מ' כולל בליטת העמודים ו- 2.40 ללא בליטת עמודים.

כעת נפרש את הרעיון שמאחרי מידות אלו. נזכיר שמידת אורך בסיסית בתורה היא אמה. לפי חשבוננו אמת התורה או אמה מדברית היא 48 ס''מ. אבל בית המקדש ועזרות נבנו באמה ירושלמית של 51 ס''מ. היא מתאימה כמעט במדויק לשיעור הגדלת יחידת הנפח מסאה מדברית לסאה ירושלמית ביחס 6/5.  זאת האמה המוזכרת בספר יחזקאל ובה נמדדו כל המסעות בתנ''ך לפי קצב מהלך אדם 40 מיל ביום (מיל זהו 2000 אמה). לכן קראנו לאמה זאת בשם "אמת הארץ". מידה בסיסית אשר נגזרת מאמה היא רגל.  בכל מערכת מידות מקובל היחס: רגל שוה 2/3 אמה. על כן "רגל הארץ" שוה 34 ס''מ. אנו רואים שרוחב הבניין שווה 100 רגל הארץ ואורך הבניין שוה 116 אמות הארץ או 174 רגל.

דורון חן במאמרו The Tombs of the Patrirchs in Hebron, ZIV 9/1980 שם לב לראשונה שיחס של אורך לרוחב קרוב מאד ל- √3=1.732.  לפי דעתו רוחב הבניין הוא 115 רגל רומיים ואורך 200 רגל כאשר רגל רומי 0.2957 מ'. הוא מנסה לבטא גם יתר מידות הבניין ברגל רומי: רוחב פינות 10 רגל או 2.96 מ', רוחב עמודים  4 רגל או 1.183 מ', מרווחים 7 רגל או 2.07 מ'. לפי דעתו יחס מרווחים לעמודים 7/4 גם הוא אמור להיות קרוב למספר √3. אבל מציאות לא תואמת טענות אלו. רוחב ממוצע של עמודים 113-114 ס''מ וכן רוחב רוב העמודים בפועל. רוחב ממוצע של פינות 282-283 ס''מ ולא 296 ס''מ.   

מה סיבה ליחס זה של אורך לרוחב? לפי דעתנו, לא הייתה מטרת הבונים להנציח את ידיעתם בחישוב שורש של שלש. מלבן אשר אורך שלו מתייחס לרוחב כשורש של שלש, אלכסונו פי שתים מרוחבו וזווית בין אלכסון לאורך היא 30 מעלות.   צורה זאת של מלבן מוזכרת בגמרא עירובין כ''ג ע''ב . גמרא שם מבארת את המחלוקת בין רבי יוסי ולרבי אליעזר במשנה לגבי חצר בשטח בית סאתים אשר מטלטלים בה בשבת ומסיקה שהמחלוקת ביניהם היא "ריבועא דריבעוה רבנן". ומפרש רבנו חננאל שם וכן תוספות בד''ה "איכא" שלרבי אליעזר אם אלכסון החצר פי שנים מרוחבה אז מטלטלים בה ואם יותר על כן, לא מטלטלים. ולרבי יוסי אם אורך החצר פי שנים מרוחבה כמו חצר המשכן אז מטלטלים בה. מאחר ועיקר תכנון מידות המבנה הוא היחס בין אלכסון לרוחב, אז בחרו ברוחב שהוא מידה שלמה של 100 רגל ואלכסון 200 רגל ולא באורך של 200 רגל רומי כטענת חן.  נציין שגובה עמודים של הבניין הוא 8.50 מ' או 25 רגל הארץ, רבע מן הארוך. גובה חלק התחתון איפה 17.2-8.5=8.7 מ'. אבל למעשה גם גובה חלק תחתון של בניין הוא 8.50 מ'. יש שם עודף כ- 20 ס''מ בפינה דרום-מערבית משום שסלע נמוך בה ביותר. כפי שהזכרנו, חלק תחתון בנוי משבעה רובדים כאשר גובה אבן תחתונה בפינה דרום-מערבית 1.40 מ' . אם ניקח ממוצע של גובה של שאר ששה רובדים ונכפיל אותו ב- 7, נקבל גובה 8.52 מ'. על כן גובה מתוכנן של הבניין הוא 17 מ' או 50 רגל, בדיוק חצי רוחב. בקדמוניות היהודים (ספר ט''ו 415) כתוב שגובה סטיוים צדדים  אשר בסטיו המלכותי היה 50 רגל. משמע שמידת גובה זה היה מקובל. כל זה מוכיח שמידה בסיסית של הבניין היתה אמת הארץ של 51 ס''מ ורגל הארץ של 34 ס''מ.  

מהו פשר של רוחב העמודים, פינות ומרווחים? נראה לנו שמתכנן הבניין בקש לרמוז בו על חצר המשכן. נזכיר שחצר המשכן היתה 50 על 100 אמה. היו בה 60 עמודים, 10 במזרח ובמערב ו- 20 בדרום ובצפון. לא התברר האם מידות החצר 50 על 100 אמה כללו  את עובי העמודים או לאו. והנה בבניין המכפלה ישנם 8 עמודים פנימיים ברוחבו ו- 16 באורכו, כאילו מידות פנימיות מרמזות על יחס של רוחב ואורך בחצר המשכן. רוחב כותל דרומי של הבניין בין הפינות הוא 28.40 מ'. אם נחשיב אותו בתור 50 אמה, נקבל אמה של 56.8 ס''מ. אז רוחב עמוד שוה בערך שתי אמות ורוחב פינה בערך 5 אמות. כעת נצא מנקודת ההנחה שרוחב פינות בדיוק 5 אמות, עמודים 2 אמות ורוחב בין הפינות 50 אמות. אז רוחב הבניין הוא  60 אמה ואמה שוה 56.666 ס''מ או 10/9 פעמים אמת הארץ של 51 ס''מ. רוחב פינה צריך אז להיות 283.33 ס''מ ועמוד 113.33 ס''מ. סכום המרווחים בין העמודים הוא 50-2x8=34 אמות ורוחב המרווח 34/9 אמות או 214.07 ס''מ. נזכיר שרוחב ממוצע של עמודים שנמדדו בדרום ובמערב הוא 113.6 ס''מ, רוחב ממוצע של פינות 282 ס''מ ורוחב ממוצע של מרווח בדרום 215.3 ס''מ. הסטיות הן בגבולות טעות מדידה ואי-דיוק של ביצוע. אחרי שנקבע רוחב הפינה והעמוד, מרווחים בין העמודים בכותל מערבי וצפוני נגזרו מתוך אורך הכתלים של 116 אמות הארץ. מרווחים אלו אמורים להיות בדיוק 208 ס''מ . נציין ששבע מרווחים מתוך 13 בכותל מערבי אשר נמדדו, מידתם 207-209 ס''מ. את הסטיות של מרווחים אחרים נתן להסביר ע''י אי דיוק בביצוע. נתן להציג מרווח של 208 ס''מ בתור ארבע אמות של 52 ס''מ. נזכיר שזאת אמת העולם ובה נמדדו 500 אמות של אורך גבול צפוני וגבול מערבי של הר הבית המקודש. על כן אורך הבניין מתחלק ל- 2x5+16x2+17x4=110 אמות (שונות) ובין הפינות ל- 100 אמות כמו בחצר המשכן.

עובי הכתלים ללא בליטת עמודים הוא 240 ס''מ או 5 אמות של תורה של 48 ס''מ. עובי כתלים עם העמודים הוא 266-267 ס''מ או 5 אמות גדולות של 10/9 של תורה. זאת אמה התורה עם מעשר. אם רוצים להפריש מעשר מגורן, מודדים את עומק הבור באמות אלו ומשאירים אחרי הפרשת המעשר אותו מספר אמות של תורה. מאחר ועובי הכתלים נחשב ל- 5 אמות, רוחב הבניין ל- 60 אמות ואורכו ל- 110 אמות אזי מידה פנימית כאילו 50 על 100 אמה.

באשר למספר העמודים. נתן להציג כל פינה בתור שלשה עמודים, אחד פינתי ושנים לידו מכאן ומכאן. ואז מספר כללי של עמודים 8x2+16x2+3x4=60  כמו בחצר המשכן. 

נספח טכני:

מדידות של מערת המכפלה נעשו ע''י מודדי שומרון. פינה דרום-מערבית של בניין בגובה קרקע ברשת ישראל החדשה : אורך 210563.06 רוחב 603586.20   גובה  874.92.

כיוון כותל מערבי בגובה 876 מ'  39.95 מעלות מערבה מן הצפון (ביחס לצפון גיאוגרפי בחברון). בגובה 883.6 מ' (תחתית העומדים) הכיוון הוא 39.88 מעלות. בכותל דרומי בגובה אחיד של 880 מ' הכיוון הוא 39.74 מעלות צפונה מן המזרח.  בגובה 883.6 הזווית 39.82 מעלות. זווית ממוצעת 39.85 מעלות. נמדדו מרחקים לפינות ולעמודים בכותל דרומי ובכותל מערבי לתחתית העמוד ולחלק עליון של עמוד ע''י מד טווח לייזר מתחנה אחת כנגד פינה דרום-מערבית. פינה דרום-מזרחית של הבניין מוסתרת ע''י תוספת בליטת בניין מוסלמי.  אבל נמדד מרחק בין פינה דרום-מערבית של בניין מערת המכפלה לקצה מערבי של פינה דרום-מזרחית. המרחק הוא 31.17 מ'. מאידך מדדתי ע''י סרט פלדה מרחק בין פינה דרום-מערבית לבליטת בניין מוסלמי. המרחק הוא 32.62. לפי שירטוט של וינסנט, בניין מוסלמי מסתיר 1.40 מ' של בניין המכפלה (לא נתן היום להיכנס לשם כי המקום סגור ע''י שער ברזל). לכן רוחב הבניין 34.02 מ'. מדדתי גם רוחב הבניין בפנים בערך כנגד אמצע אורך הבניין. קבלתי 28.665 מ'. עובי כותל מערבי כולל בליטת עמוד 2.66 מ'. עובי כותל מזרחי ללא ציפוי שיש גם כן 2.66. על כן רוחב הבניין 33.98-33.99 מ'. יתכן שרוחב הבניין למעלה קצת קטן מרוחב למטה. על כן רוחב 34.00 מ' הוא מידה ממוצעת. אחרי שנחסיר ממנו מרחק 31.17 מ' עד הפינה נקבל רוחב פינה דרום-מזרחית 2.83 מ'.  לגבי אורך הבניין, לא נתן היה לראות מתחנת המדידה את הפינה הצפון-מערבית של הבניין. במקום זה נמדד מרחק לצריח אשר מתנשא בפינה צפון-מערבית של הבניין. מרחק בין פינה דרום-מערבית של בניין לפינה דרום-מערבית של הצריח שווה 56.23 מ'. מרחק עד פינה צפון-מערבית שלו 59.10 מ'. כפי שרואים בתמונה (אשר צילמנו מסמטה) פינה צפון-מערבית של הצריח חופפת את הפינה הצפון-מערבית של הבניין. על כן אורך הבניין 59.10. אבל מתוך אותו צילום מתברר שרוחב הצריח בכיוון דרום-צפון גדול ב- 12-13 ס''מ מרוחב פינת הבניין. רוחב אחרון לפי וינסנט שוה 2.86. על כן רוחב הצריח 2.98. מתוך שתי מדידות 56.23 ו- 59.10 מ' ע''י מד טווח ליזר אנו סומכים על הראשונה כי שם פגיעת קרן היתה חזיתית. על כן אורך הבניין 59.21. אם לא נסמוך על וינסנט ונניח שרוחב הפינה 2.80 מ' כמו בפינה דרום-מערבית, אז נקבל רוחב הצריח 2.93 ואורך הבניין 59.16 מ'. גם אם נסמוך על מדידה 59.10 מ', זהו מרחק לקצה עליון של הפינה. יתכן שלמטה מרחק גדול יותר. למשל, בפינה דרום מערבית, בסיס נמצא כ- 4 ס''מ דרומה מקצה עליון. אורך בניין המכפלה נמדד גם מבפנים. אם מחברים מידות של וינסנט, מקבלים אורך כללי 53.69 מ'. עובי כתלים מכאן ומכאן 2.66. על כן אורך הבניין 59.01 מ'. אבל כותל דרומי של אולם יצחק (וכן כותל מערבי ומזרחי) מצופה טייח ושיש. כדי לאמוד עובי שלו נציין שרוחב אולם יצחק לפי וינסנט 28.40 אילו לפי מדידה שלנו הרוחב באמצע הבניין 28.66. סיבת ההפרש היא שבמקום שמדדנו אין ציפוי שיש וטייח. לכן יש לאמוד עובי ציפוי זה בכ- 13 ס''מ. ואז אורך הבניין 59.14 מ' כפי שהערכנו לעיל.    

פרק ב': קברי אבות

בסוף אלול שנת תשמ''א קבוצת יהודים פרצה פתח ברצפה בצד דרומי של אולם יצחק וירדה למטה. הם ירדו במדרגות אל פרוזדור ודרכו הגיעו לאולם העליה. בפתח האולם נתגלתה כניסה אל מערה אשר מתחת לאולם העליה וממערה זאת דרך מחילה צרה נכנסו למערה שניה. במערה השניה קבורים שלשת האבות ואמהות. אני מתבסס כאן על דברים ששמעתי מרב יעקב משה אשר שהה במערה כמה שעות. לפי דבריו אבות קבורים בשלשה כוכים בכותל צפוני של מערה השניה (הצפונית) ואילו אדם הראשון אמור להיות קבור ברצפת המערה. לפי דברי יעקב משה שלשה כוכים של אבות מכוונים (או אמורים להיות מכוונים) בזויות של 60 מעלות אחד כלפי השני כמו שלשה רגלים של אות שין. יותר מדויק: כוך של יעקב מכוון בהמשך לאורך הפרוזדור במקביל לכותל מערבי של הבניין, כוך של אברהם פונה ממנו 60 מעלות ימינה וכוך של יצחק פונה שמאלה באותה זווית.

למחרת הפרצה הגיעו לשם ארכיאולוגים ישראלים אשר תיעדו את המבנה. המדידות נעשו ע''י דורון חן והם התפרסמו ע''י זאב יבין במאמרו "המערכת התת קרקעית במערת המכפלה" בתוך "ישראל –עם הארץ" –שנתון של מוזיאון ישראל ספר ב'-ג' (ראה תוכנית) וע''י דורון חן ב- Liber Annuus 37 (1987), pp. 291-294. לפי שירטוט של חן, קיר צפוני של מערה השניה נמצא בגבול צפוני של כותל צפוני של אולם יצחק. המרחק מגבול דרומי של בנין המכפלה עד כותל צפוני של אולם יצחק הוא 2.66 מ' עובי כותל דרומי, 0.13 מ' עובי טייח ושיש (ראה נספח טכני לעיל) ו- 21.87 אורך אולם יצחק בצד מערבי שלו לפי וינסנט, סה''כ 24.66 מ'. עובי כותל צפוני של אולם יצחק ללא ציפוי שיש בערך 1.10 מ'. לפי שירטוט של חן ישנה בליטה בצד צפוני של מערה אשר יוצאת שמאלה קצת דרומה מגבול צפוני של הכותל. נראה שנקודה זאת נמצאת כ- 25.5 מ' או 50 אמות של 51 ס''מ מגבול דרומי של בניין המכפלה. קבר אחד תופס ד' אמות. אם נתן לזוג שמנה אמות אז כוך אמצעי של יעקב ולאה נמשך 8 אמות מסוף אמה 50 עד סוף אמה 58 של אורך בניין המערה.  58 אמות זהו בדיוק חצי אורך הבניין. קצה צפוני של כוך זה מגיע לאמצע של מצבת אברהם .

ישנה גם התאמה בין רוחב המבנה לבין ציר דרום-צפון של מערך הקבורה. ציר זה נקבע ע''י אמצע פרוזדור אשר כאמור מקביל לכותל מערבי של המבנה. מתוך שירטוט במאמר של יבין  מתברר שציר זה עובר 67 ס''מ מערבה ממרכז החור של עליה או 11.11 מ' מזרחה מגבול מערבי של הבניין. זה בערך שליש רוחב הבניין.

דבר המפליא ביותר הוא התאמה בין תכנון הבניין לבין כיוונים של כוכים. אם כוך של יעקב מכוון לאורך הבניין וכוך של יצחק פונה 60 מעלות שמאלה ממנו כדברי רב יעקב משה, אז כוך זה ניצב לאלכסון של בניין מפינה דרום-מערבית לפינה צפון-מזרחית. אכן, כפי שציינו בפרק א' זווית בין אלכסון הבניין לאורך שלו היא 30 מעלות. סכום 30+60=90. כוך של אברהם פונה 60 מעלות ימינה וחוצה זווית בין אלכסון ורוחב הבניין.

כתבנו בפרק א' שבניין המכפלה מסובב נגד כיוון השעון בזוית של כ- 39.9 מעלות. מה פשר כיוון זה? אם כוך של אברהם פונה 60 מעלות ימינה לעומת אורך הבניין אז הוא מכוון 20.1 מעלות מזרחה מן הצפון. אנו נראה בהמשך שישנו קו הקברים: קבר אהרן, קברי אבות, קבר רחל וקבר דוד כולם על ישר אחד המכוון 21.8 מעלות מזרחה מן הצפון. אבל 20.1 זה אינו 21.8. אפשר כמובן לטעון שהבונים לא דייקו 1.7 מעלות בכיוון. גם כוך של אברהם ושרה מן הסתם לא חצוב בתור מלבן מושלם עם כיוון חד משמעי. בכל זאת המשכנו את הקו של 20.1 מעלות צפונה. התברר שהוא פוגע במדויק מקדש בעל בך! (פינה דרום-מערבית של בניין המכפלה קו אורך 35.110072, קו רוחב 31.524085, פינה דרום-מערבית של משטח בעל בך קו אורך  36.202619 קו רוחב 34.006419. אזימוט מחברון לבעל בך 20.105 מעלות מרחק 293.677 ק''מ)

ישאל הקורא, מה הקשר בין בעל בך לחברון? והנה מתברר שבעל בך זאת חרן המקראית (ישנו בעצם צמד חרן, אחת היא בעל בך ושניה היא העיר הידועה בטורקיה). ממנה יצא אברהם בפרשת לך-לך ואליה הלך יעקב מבאר שבע וממנה הוא חזר לחברון דרך הר גלעד, מחנים וסוכות. גם במלחמה נגד ארבעה המלכים אברהם רדף אחריהם מחברון עד בעל בך. כל זה למדנו מחשבון מסעות של אברהם ויעקב ומקצב מהלך אדם 40 מיל ביום (ראה מפה). גם שם חרן דומה לחברון. בעל בך היתה מרכז מפורסם של עבודה זרה. יש סוברים (וליקובסקי) שזאת בכי המוזכרת בפסחים קי''ז ע''א ששם היה מונח פסל מיכה והיא דן המקראית. רומאים בנו שם מקדשים לעבודה זרה על גבי משטח קדום.  ביסוד המשטח ישנם אבנים ענקיות, שלש מהם במשקל של כ- 1000 טון. מסורות מקומיות מספרות שהיתה זאת עיר חנוך אשר קין בנה עבור בנו בעזרת נפילים. אחרי המבול נמרוד שיקם את העיר בעזרת ענקים. סביב בעל בך ישנם מאות מערות קבורה חצובים בסלעים. והנה חברון נבנתה ע''י חם עבור בנו כנען (ראה רש''י במדבר י''ג כ''ב). ובה ישבו ענקים. והיא מקום קבורה כידוע. ויש קשר חשבוני מעניין בין חברון לבעל בך. הקשר הוא ע''י אליעזר עבד אברהם אשר נלחם יחד אתו נגד ארבעה המלכים ורדף אחריהם מחברון עד דן. כתוב בילקוט שמעוני במדבר פרק כ''א "עוג הוא אליעזר". וכתוב בתורה (בדברים ג' י''א) לגבי ערשו של עוג "הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש". ולמדנו מקיפול הארץ תחת גוף יעקב שאמה אחת של אדם מתורגמת ל- 30 מיל של הארץ. ואז 9 אמות אורך ערשו של עוג מתאימה ל- 270 מיל. וזהו בדיוק הפרש קו רוחב בעל בך וחברון (מיל הוא 2000 אמה של 51 ס''מ).  

פרק ג': מי בנה את הבניין שעל גבי מערת המכפלה?

מקובל לייחס את הבניין להורדוס. אולם אין לכך שום עדות היסטורית או ארכיאולוגית. יוסף בן מתתיהו אשר מתאר את כל מעשי הורדוס ומפאר את מפעלי בניה שלו, לא הזכיר את הדבר. סגנון בנייה "הרודיאני" עם סיתות שוליים לא מהווה שום ראיה שזהו מעשה הורדוס. סגנון זה היה מקובל גם בתקופת בית ראשון, למשל בארמון של מלך אחאב בשומרון. קשה גם לייחס להורדוס את התחכום שבמידות הבניין ובכיוונו.

ישנו עוד בניין מפורסם אשר מקובל לייחס אותו להורדוס, נגד מסורת יהודית ואף נגד ממצאים ארכיאולוגיים. זהו מגדל דוד. במאמר על חומות נחמיה בפרק 3.2 הבאנו ראיות שמגדל זה (הכוונה לבסיס שלו עד גובה כ- 20 מ') היא מצודת דוד המקורית. גם  מידות, מקומו וכיוונו של מגדל דוד הם פרי תכנון מופלא. כידוע דוד מלך בחברון שבע וחצי שנים לפני שמלך בירושלים. האם יתכן שהוא בנה את בניין המכפלה? אין לנו שום מסורת על כך ושום רמז בתנ''ך. אבל בתנ''ך מוזכר אדם אחר אשר בנה מצבת קבורה והוא אף מלך בחברון. זהו אבשלום! וכך כתוב בש''ב י''ח י''ח "ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלום כד היום הזה".  האם יתכן שיד אבשלם זהו בניין המכפלה? אין כוונתנו לומר שאבשלום בנה אותו בזמן קצר שמרד בדוד אלא לפני כן, בסיוע של דוד כמו ששלמה בנה את בית המקדש על סמך תוכניות וממון של דוד. ויתכן שהבנאים היו עבדי חירם מלך צור אשר בנו גם את מצודת דוד. ישנה הקבלה מעניינת בין ירבעם אשר בנה עבור שלמה ובסוף מרד בו לבין אבשלום אשר בנה עבור דוד ובסוף מרד בו. ויתכן שבגלל הצלחה שלו בבניין המכפלה והוא התגאה בלבו לקחת מלכות.

היכן נקבר אבשלם? כתוב (שם, פסוק י''ז) "ויקחו את אבשלום וישלכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכו'". יער זהו יער אפרים המוזכר בש''ב י''ח ו', מקום שנערכה המלחמה בין ישראל ועבדי דוד. ישראל באותה עת חנו בגלעד ואנשי דוד חנו במחנים. בתאור מפות (סעיף ה') תיארנו את המסלול של יעקב בדרכו מלבן לסוכות והסברנו היכן נמצא הר הגלעד ומחנים ( ראה מפה). מרחק ביניהם 40 מיל. מקום הקרב  צריך להיות סמוך למחנים ולא להר גלעד כי אחימעץ וכושי רצו משם כל הדרך להודיע לדוד אשר נשאר במחנים. ונראה לי לכוון אותו אל מעבר יבוק בו יעקב נלחם עם שרו של עשו. לפי חשבוני מקום זה נמצא 2.8 מיל צפונית ממחנים בדיוק בקו רוחב של קבר יוסף  בשכם  (קו רוחב 179.8 ברשת ישראל). לכן מקום זה נקרא יער אפרים למרות שנחלת אפרים נמצאת מערבה מירדן, לרמוז על שכם של אפרים שבו נחלקה המלוכה. כלומר, מקום קבורתו של אבשלם נמצא כנגד קבר יוסף וכנגד מקום בו מרד ירבעם ואילו מצבת זכרון שלו נמצאת בקברי אבות בחברון.

כעת נברר מהו עמק המלך בפסוק י''ח. שם זה מוזכר אצל אברהם: "ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדרלעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך" (בראשית י''ד י''ז). רש''י שם הביא מדרש: "עמק שהושוו שם כל האומות והמליכו את אברהם עליהם לנשיא ולקצין". מקום זה יכול להיות בחברון שהרי אברהם יצא מחברון וחזר אליה. ויכול להיות בירושלים, שהרי מלכי-צדק אשר ברך את אברהם, ישב בירושלים. ויכול להיות בככר הירדן סמוך לסדום שהרי מלך סדום יצא לקראת אברהם. והנה בב''ר מ''ב ה' כתוב "כל אלה חברו אל עמק השדים. ג' שמות נקראו לו עמק השדים, עמק שוה, עמק סוכות וכו'".  מכאן שעמק המלך היה בככר הירדן שהרי עמק השידים היה שם! ומאחר וזיהינו סוכות של יעקב עם מרכז המחנה בערבות מואב, אז עמק המלך הוא מקום המשכן בחניה אחרונה של ישראל. לפי חשבוני במקום זה אחים דנו את יוסף בתור מורד במלכות ובאותה נקודה בגורן האטד מלכי כנען ונשיאי ישמעאל תלו כתריהם בארונו של יעקב (ראה רש''י בראשית נ' י').  ואין קושי בכך שמלכי-צדק יצא מירושלים לערבות מואב כי מרכז המחנה שם היה על ציר בית המקדש  (ראה במפה קו אדום בין ירושלים לסוכות. זהו ציר סימטריה של בית המקדש. הוא פונה 6 מעלות צפונה מן המזרח בניצב לכותל מזרחי של הר הבית) ועל גבול מזרחי של ירושלים רבתי של 75 על 75 מיל לעתיד לבוא.

אבל אנו טוענים שעמק המלך של אבשלום היה בחברון ולא בערבות מואב. ונקרא כך משום שהמליכו את אבשלום שם כנגד עמק המלך בסוכות שם המליכו את אברהם. והיכן מצינו שחברון נקראת עמק? אצל יוסף אשר נשלח מעמק חברון בכתונת פסים היא בגד מלכות. והלך לשכם ומשם לדותן במרכז המחנה בערבות מואב. ושם נידון למיתה על מרידה במלכות. וחזר לשם (לגורן האטד) וזכה לכבוד מלכים. על כן ישנו קשר הגיוני בין שני העמקים.

ומה לגבי יד אבשלום הידוע בנחל קדרון? לפי דעתי זאת טעות בזיהוי אשר נבעה מכך שנוצרים זיהו עמק המלך של אברהם עם עמק יהושפט. וגם לא נראה שאבשלום היה בונה לו מצבת זיכרון בסגנון מצרי בצורת קומקום.

מדוע אבשלום בנה את המצבה? פסוק י''ח אומר "כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי". והרי היו לו שלשה בנים ובתֱ (ש''ב י''ד כ''ז)! התקשו בכך המפרשים. רש''י כתב "אין לי בן-ממלא מקומי ויהיה חשוב כמותי". רד''ק כתב שבניו מתו. וקשה, איך העם בחר בו להיות מלך אם בניו מתים והוא מקולל או אף אם בניו לא ראויים למלוך אחריו. לכן נראה לי שהוא בנה את המצבה לפני שנולדו לו בנים. ומדוע אמר "אין לי בן"? הרי היה אז צעיר, ומדוע התייאש מלהוליד? ויש לומר שהיה נשוי עשר שנים בלי שנולדו לו ילדים.

וכעת נעשה חשבון השנים כדי לבסס את הטענה שלנו. נזכיר שדוד מלך בחברון מתשרי שנת 2886 (למניין בהר''ד) ונפטר בירושלים בסיוון שנת 2925. מרד אבשלום היה ארבע שנים לפני פטרת דוד, בשנת 2921. שנתיים סמוך למרד אבשלום ישב בירושלים והיה מנודה ע''י דוד . לפני זה שלש שנים ישב אצל גשורי אחרי שהרג את אמנון (ע''י נעריו). על כן הוא הרג את אמנון בשנת 2916. לכן אבשלום בנה את המצבה לפני שנת 2916. כתוב בש''ב ג' שלדוד נולדו ששה בנים בחברון משש נשים. יתכן שכולם נולדו בשנה ראשונה היא שנת 2886. נניח שאבשלום קיים מצווה "בן י''ח לחופה". אז עשר שנים לנישואיו תמו בשנת 2914. זאת השנה שאמנון אנס את תמר (שנתים לפני שנהרג-ש''ב י''ג כ''ג). נשאר פרק זמן של שנתיים מ- 2914 עד 2916 שבהן אבשלום יכול היה לבנות בניין מערת המכפלה. והוא חשב באותה עת לנקום כבוד תמר וחשש שגם הוא לא יאריך ימים אחרי כן. לכן דאג להשאיר אחריו מצבת זכרון. ושלשה בנים ובת  נולדו לו בשנתיים אחרונות לחייו כאשר הוא חזר לירושלים (אולי היו לו תאומים או נולדו משתי נשים). והוא ראה בזה סימן ברכה, שנמחל עוונו. לכן גם בקש מלכות.

פרק ד': שדה המכפלה ומערת המכפלה

מהו גודל שדה המכפלה? הגר''א בקול אליהו עשה חשבון. מאחר וערך השדה היה ארבע מאות שקל והמקדיש בית כור נפדה בחמישים שקל אז שטח השדה היה שמנה בית כור או ששים ריבוא אמות מרובעות. והוא מקום עמידה של ששים ריבוא בני אדם שכן כתוב בכתובות (י''ז ע''א) נטילתה כנתינתה מה נתינתה בששים ריבוא אף נטילתה בששים רבוא. ופרש רש''י שם –נטילתה של תורה ממנו כנתינתה בסיני נטילתה היינו כשמת ותלמודו בטל. לפי אמות התורה של 48 ס''מ מקבלים ריבוע של 371.8 על 371.8 מטר.

          מהו מקום של מערת המכפלה ביחס לשדה? כתוב בבראשית כ''ג ט' "ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו וגו'". מאחר ואברהם בקש לקנות רק את המערה, מדוע עפרן מכר לו גם את השדה? הרי אברהם יכול להיכנס למערה אשר בקצה השדה בלי לעבור בו? ויש לומר שאברהם ישב באלוני ממרא בקצה שני של השדה. ואלמלא עפרן מכר לו את השדה, אברהם היה נאלץ להקיף אותו. ונראה ששדה היה בצד מערבי של המערה, במקום שטוח ולא במדרון העולה ממערה מזרחה. על כן אברהם ישב בצד מערבי של שדה.

      במאמר על פרשת חי שרה חשבנו מקום מדויק של אהל אברהם  ושרה בחברון, 30 מיל ממרכז קדש הקדשים של בית המקדש בכיוון 23.5 מעלות מערבה מן הדרום. קורדינטות שלו 160.1838/103.6403 (ברשת ישראל ישנה), (96 מ' מזרחית ו- 17 דרומית מפינה דרום-מזרחית של בית רומנו). מתברר שאם גבול מערבי של שדה המכפלה עובר דרך אוהל אברהם אז מערה נמצאת בדיוק על גבול מזרחי של השדה.

          כיצד נמקם את השדה בכיוון דרום-צפון? במאמר על חלוקת הארץ לשבטים תיארנו את מערך ערי מקלט. כידוע חברון היא עיר מקלט דרומית ושכם מרכזית. ארץ של עשרת השבטים היתה מבאר שבע עד דן היא בעל בך, 300 מיל כנגד ארבעה רצועות בחלוקה של יחזקאל. לפי פסוק "ושלשת גבול ארצך" מרחק בין ערי מקלט צריך להיות רבע מאורך הארץ או 75 מיל. אכן זהו כמעט במדויק מרחק בין חברון ושכם. נזהה שכם עם קבר יוסף, נ.צ. 176.9775/179.800 (דיוק עד כדי 5 מ'). מרחק בין קו רוחב של הקבר ולבין קו רוחב של אהל אברהם 76.162 ק''מ. נגדיר גבול דרומי של שדה מכפלה כך שבינו לביו קו רוחב קבר יוסף יהיו בדיוק 75 מיל (כל מיל 1.02 ק''מ). גבול דרומי זה עובר 338 מ' דרומה מאהל אברהם. לכן גבול צפוני של השדה יעבור 33.8 מ' צפונה מאהל אברהם.

          במאמר על פרשת חי שרה (סעיף ב') כתבנו ששטח הר הבית המורחב גם הוא  שמנה בית כור באמות של 48 על 49 ס''מ או אמות 48 על 48 בתוספת קלבון. במאמר  על שדה של חנמאל אשר קנה ירמיהו הוכחנו שגם שטח שדה חנמאל היה שמנה בית כור כמו שטח של הר הבית. 

במאמר על פרשת חי שרה (סעיף ג') גם הראנו שמרחק ממרכז קבר רחל עד גבול דרומי של ירושלים לעתיד לבוא (הכוונה לירושלים של 13.5 על 13.5 מיל לפי יחזקאל) הוא בדיוק 371.8 מ' כמו גודל שדה המכפלה. רחל כידוע נקברה במרחק כברת הארץ לפני בית לחם. אם נזהה גבול צפוני של בית לחם עם גבול דרומי של ירושלים העתידית, אז גודל שדה המכפלה זהו שיעור כברת הארץ. כאילו רחל אמנו זכתה בשדה צמוד לקברה כנגד שדה המכפלה.

פרק ה':  קו הקברים

          במאמר על פרשת חי שרה (סעיף א') הראנו שקבר אהרן בהר רמון, קברי אבות במערת המכפלה, קבר רחל הידוע בבית לחם וקבר דוד בחצר המשטרה בקשלה כולם נמצאים על קו אחד אשר פונה 21.8 מעלות מזרחה מן הצפון (ביחס לצפון בחברון). המשך קו זה עובר דרך עשתרות קרניים (חמי גדר) וסמוך לחובה אשר בקו רוחב בעל בך ומצפון לדמשק.  זהו גם הקו בו עלו המרגלים בדרך האתרים (קדש ברנע-קדש-הר ההר-חברון-ירושלים-חובה וכו').  ומשדה המכפלה שהיה קנוי לבני ישראל הם הביאו פרות-כעין ביכורים. (מסלול המרגלים זהו נושא בפני עצמו ואין כאן מקום להאריך).