פרק א: אמת יחזקאל

סימן א' : אורך הארץ מירושלים דרומה

כידוע קיימת מחלוקת באשר לשיעור האמה ההלכתי. השיעור הנמוך המקובל כיום (המכונה שיעור הגר''ח נאה) הוא 48 סמ' והשיעור הגבוה (המכונה שיעור חזו''א) הוא פי 6/5 יותר. מצד שני, מספר יחזקאל פ' מ''ח משמע שהארץ תחולק ל 13 רצועות ברוחב שווה של 75 מיל מצפון לדרום, כאשר בית המקדש נמצא 15 מיל דרומית מגבול הצפוני של הרצועה השמינית מצפון.(ראה רש''י על הפסוק מ''ח א'). מכאן שהמרחק בין בהמ''ק והגבול הדרומי של הארץ הוא 435 מיל, ועד הגבול הצפוני 540 מיל. ואם נאמר שהאמה היא 50 סמ'? ולכן מיל שהוא אלפיים אמה שווה קילומטר, יוצא שהמרחק מהר הבית עד גבול הדרומי של הארץ הוא 435 קמ'. לפי מפה זה יוצא קרוב לשארם א שייח. אלא שאין זה סביר שהגבול יעבור כמה קילומטרים לפני החוף או בתוך הים. לכן אנו מניחים שהגבול עובר בדיוק בנקודה הדרומית ביותר של חצי האי סיני. מתוך כך נתן לחשב בחזרה את מידת האמה. רוחב מרכז כיפת הסלע הוא 31.7777 מעלות.  רוחב נקודה הדרומית ביותר של רס מוחמד (כולל רצועת אלמוגים) הוא 27.723748 מעלות (לפי מפה של 1:100000 ) (אורך 34.25). מעלת רוחב ממוצע של 29.75 מעלות מתורגמת ל 110.8483 קמ'. מכאן מתקבל שיעור אמה של 51.652 סמ'. מצד שני אם נתעלם מבליטת רס מוחמד אז רוחב נקודה הדרומית ביותר של החוף הוא 27.78125 מעלות. לפי זה אמה שווה בערך 50.92 סמ'. אנו נתייחס דווקא למספר השני. הסיבה היא, שאם נחשיב את הבליטה הצרה  הנ''ל  בתוך רוחב 75 מיל של שבט גד, אז הוא יפסיד בגללה כ- 6 מיל בצפונו לכל אורכו. מסיבות שיתבררו בהמשך אנו נעגל את המספר האחרון ל  51 סמ'. לכן אנו נעביר גבול דרומי 443.7 ק''מ דרומית ממרכז כיפת הסלע (הערה: יתכן שגד לע''ל יקבל תוספת רצועה לאורך הגבול "מתמר מי מריבות קדש נחלה על הים הגדול" באורך 900 מיל וברוחב 6 מיל כחצי רוחב מחנה ישראל. והיא תכלול את  קצה דרומי של רס מוחמד (הפרש רוחב שם 5.67 ק''מ). ותתקיים ברכת משה "וטרף זרוע אף קדקד". ויקבל תוספת שטח 5400 מיל כשטח של תרומה 75 על 75 מיל למעט העיר 15 על 15 שבה כולם שותפים)  

סימן ב': ים של שלמה ואמת יחזקאל

איך לייחס את המידה הנ''ל להלכה?  כתוב במלכים א',ז' כ''ג על ים של שלמה  "ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקוה שלשים באמה יסב אתו סביב".ובהמשך "... אלפים בת יכיל". הגמרא בערובין י''ד עושה חשבון שהים היה צריך להכיל 5000 סאה ולא אלפיים בת שהן 6000 סאה ומתרצת ששלוש אמות תחתונות היו מרובעות ושתים עליונות עגולות. אבל על דרך דרש נוכל לאמר ששלמה עה''ש בקש לרמוז על אמה של פשרה. (הערה: חשבון בערובין נעשה לפי קרוב של π ע''י 3. אם נעשה חשבון מתמטי מדויק של נפח ים של שלמה והוא: גליל בקוטר חיצוני של 10 אמות וגובה 5 אמות ולו דופן בעובי טפח למטה ואפס למעלה בצורת חצי קשת כמו פרח שושן מבפנים. ובשפתו העליונה פקעים עשר באמה, דהיינו כדורים בקוטר 1/10 אמה כ''א, 300 בהיקף השפה וכן שורה אחרת של 300 כדורים מתחתיה והם בולטים מפני הגליל פנימה. וכל המידות באמת הארץ. אז נמצא שנפח הים שוה 6000 סאה פחות ביצה וחצי, כאשר סאה מחושבת על סמך אמת הגר''ח נאה. וזהו מופת של אמת). הרי במידות הנפח ישנה סאה מדברית וסאה ירושלמית שהיא גדולה יותר בשיעור 6/5 . ואילו לגבי אורך לא מצאנו הגדלה מתאימה. אבל אם נעשה ים לפי אמה זאת שהיא פי שורש מעוקב של 6/5 גדולה משל מדברית הרי הים אז יכיל 6000 סאה במקום 5000 . והנה יש לנו היום אמה קטנה של 48 סמ' של הגר''ח נאה ואמה הגדולה פי 6/5  של חזו''א, כמו שיעור סאה ירושלמית לעומת מדברית. ופשרה של שלמה היא להכפיל 48 בשורש מעוקב של 6/5 .ויוצא ..51.007 סמ' בערך כמו שיעור שקבלנו לעיל.

סימן ג': אמת העולם

ועוד בעניין שיעור האמה. בפסחים צ''ד עמ' א' "אמר רבא שיתא אלפי פרסי הוי עלמא וסומכא דרקיעא אלפא פרסי חדא גמרא וחדא סברא סבר לה כי הא דאמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן כמה מהלך אדם בינוני ביום י' פרסאות מעלות השחר ועד הנץ החמה ה' מילין משקיעת החמה עד צאת הכוכבים חמשה מילין נמצא עוביו של רקיע אחד מששה ביום. מיתיבי רבי יהודה אומר עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום תדע כמה מהלך אדם בינוני ביום עשר פרסאות ומעלות השחר עד הנץ החמה ארבעת מילין משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים ארבעת מילין נמצאת עוביו של רקיע אחד מעשרה ביום". ורש''י שם מפרש דברי רבי יהודה שמחשיב יום מעלות השחר עד צאת הכוכבים, ובזמן הזה אדם מהלך 40 מילין מתוכם 32 מילין מנץ החמה עד שקיעת החמה. נמצא לפי זה אורך של יום מע''ה עד צ''ה הוא 15 שעות. ואם נפרש ששת אלפים פרסאות של העולם בתור מרחק ששמש מהלכת על פני הארץ בקו המשווה ביום ממוצע תוך 15 שעות, נקבל ש 24 אלף מיל שווים 25 אלף ק''מ. מכאן אמה שווה ..52.083 סמ' אשר "נעגלה" ל 52 (ראה פרק "מידות הר הבית " לסיבת "עיגול" זה). אבל רמב''ם בפירוש המשניות ברכות פרק א' משנה א' סובר שמעמוד השחר עד נץ החמה שעה וחומש שעה. והגר''א בא''ח ס' תנ''ט מסביר את שיטת רמב''מ שמפרש את דברי רבי יהודה באופן שהיום שבו אדם מהלך 40 מילין נמשך 12 שעות מנץ עד השקיעה, אבל יום ארוך מע''ה עד צה''כ נמשך 14.4 שעות. (אומנם בפרה''מ פסחים פ''ג מ''ב רמב''ם נקט שיטת עולא וכן בק''פ פ''ה הל' ט'). אם כן לפי פירוש זה שמש מהלכת 24 אלף מיל תוך 14.4 שעות ולפי זה אמה שווה 50 סמ' .(ואכן העולם "הישן" מאיסלנד במערב עד ים הברינג במזרח תופס כ 216 מעלות שאותם עוברת השמש ב 14.4 שעות). נמצא בין שתי אמות של העולם 52 סמ' ו 50 סמ' אמת יחזקאל היא אמה בינונית. אמנם חוץ מהתיובתא על רבא מרבי יהודה בעניין עובי הרקיע הגמרא בהמשך מביאה ארבע תיובתות על שיעור גודל העולם שנקט רבא. וקשה, הרי רבא קיבל את שיעור העולם בתור "גמרא", כלומר מסורת קדומה (ושיעור זה של העולם גם מוזכר בב''ר ויצא פ' ס''ח, י''ב וראה להלן סוף סימן ז' אצלנו). אלא נראה שמסורת של רבא אכן מדוייקת. רק שהיא מתייחסת לגודל "העולם התחתון" כפי שפרשנו (וראה חגיגה י''ב תוס' ד''ה "מסוף"). ואילו רבא עשה חשבון לגבי רקיע שהוא "עולם עליון". ועולם זה גדול בהרבה. ועל זה איתותב רבא. רק הברייתא הראשונה ''מצרים הי' ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה ומצרים אחד מששים בכוש וכוש אחד מששים בעולם וכו'", יתכן ומתייחסת לעולם התחתון. ואם נפרש אחד מששים בייחס לשטח, יוצא שהעולם הוא 24 אלף פרסה על 24 אלף פרסה, פי ארבעה משיעור של רבא. אלא נראה לנו שאין לפרש את הבריתא כפשוטה שהרי מבחינה מציאותית אין ארץ מצרים כל כך גדולה וכל שכן ארץ כוש לפי חשבון זה יוצאת פי חמש משטח כל אפריקה. (הערה 1: למעשה זהו בערך שטח של כל היבשה 149.4 מיליון קמ''ר לעומת 153.6 מיליון מיל ריבועים לפי חשבון הבריתא . על כן נראה לנו שכוש זוהי כל היבשה רק מתחת לפני הארץ וגיחון מתפתל בתוך העפר ומחבר את כל מי תהום. ועתיד להתגלות בקדש  הקדשים ויביא אתו עפר של מתי בני ישראל ויקומו לתחיה בהר הזיתים מקום שריפת הפרה. כנגד הנחש שהביא מיתה לעולם ובסוף תתבטל מיתה על ידו. וראה פרק על עין עיטם נהר גיחון). ולגבי שיעור העולם פי ארבע וכן של הארץ וכן של ארץ מצרים אפשר לדרוש על צד "עומדים צפופים ומשתחוים רוחים". עומדים באמה על אמה ומשתחוים בד' על ד' אמות. וקושיה דומה קיימת לגבי ארץ ישראל שהיא 400 פרסה על 400 פרסה. ואנחנו בע''ה נראה בהמשך שא''י היא 400 פרסה על 400 פרסה אם נחבר היקפי גבולות כל ה 12 שבטים אבל שטחה הוא 400 מיל על 400 מיל. (הערה 2: השטח הוא 400 על 400 פרסה מתקבל אם מוסיפים רצועה מרעמסס עד הר ההר מערבה עד אוקיאנוס האטלנטי או רצועת המשיח סביב כדור הארץ ברוחב 75 מיל. וכן לגבי מצרים. אם נגביל אותה בצפון ע''י רצועת המשיח ונתן לה דרומית ממנה 8 פעמים 75 מיל כאורך ישראל צפונה מרצועת המשיח. ונתן לה לתפשט מערבה עד האוקינוס. אז שטחה 400 על 400 פרסה). ואם נפרש כן לגבי מצרים ששטחה 400 מיל על 400 מיל יוצא שאורך העולם הוא 6000 פרסה כמו קבלה של רבא. וגמרא לא טרחה ליישב את שיעור 6000 פרסה של רבא עם הבריתא כי הבינה שרבא התייחס לעולם העליון. (ועוד נציין שלפי רבא שמש עוברת 6000 פרסה ביום קצר של 12 שעות ולפי פירושנו תוך יום ארוך. אבל אם נפרש שרבא התכוון למיל המבוסס על אמה בת 5 טפחים אז גם על פי רבא אמה של עולם שווה 50 סמ'). לסיכום יוצא שאמת יחזקאל היא בינונית לגבי שתי אמות הלכתיות של אדם ושתי אמות של עולם. אנחנו נראה בע''ה בהמשך שנתן לפרש את תחום הר הבית של 500 אמה על 500 אמה בתור מרובע שצלעותיו בקבילים לכתלים הקיימים של הר הבית כאשר צלע הדרומי והמזרחי מבוססים על אמה של 48 ס''מ (אמה קטנה של אדם) ומערבי והצפוני על 52 ס''מ (אמה גדולה של העולם) ואילו בהמ''ק ועזרות מבוססים על אמה בינונית בת 51 סמ'. ומספרים 48, 50, 51 ו- 52 רמוזים במידת רוחב של חצר המשכן.

סימן ד': אמה של ר' אליעזר הקליר (סימן זה נשמט בגלל אורכו)

סימן ה': גבול צפוני של הארץ

כעת נחזור לגבול הצפוני של הארץ. לפי חשבון של 540 מיל מבה''מ באמה בת 51 סמ' הגבול הצפוני עובר ברוחב עיר פיס בטורקיה בצפון הרי אמנוס. וראה גיטין ח' עמ' א' ''כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים ארץ ישראל''. ולפי תוס' שם ד''ה ''כל'' הגבול מתחיל בשפת הים בקפלוריא ולא ממשיך מזרחה אלא הולך לאורך ההר. ונתן לפרש שופע ויורד בתור קו פרשת המים. ואם מתחילים בכף חינזיר מקום בליטת הרי אמנוס בים (הר ההר), רואים שקו זה יורד דרום מזרחה לכיוון אנטיוכיה (בוא חמת) ומיד באופן חד פונה צפון מערבה בדיוק כתיאור תוס' הנ''ל. ועם קו זה אנו מגיעים צפונה לרוחב בערך 36.743 מעלות 550.8 קמ' צפונית מבה''מ (צדדה) ומשם מזרחה עד חצר עינן. על סמך חשבונות בין השמשות (דהינו, שרוחב א''י הוא 18 דקות ורוחב מירושלים לגבול מערבי באיסמעליה 22.5/2 דקות-ראה פרק בין השמשות) קבענו את קו אורך של חצר עינן 37.007938 מעלות. כתוב ביחזקאל מ''ז י''ז "והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון". נציין שחצר עינן הנ''ל נמצאת על גבול סוריא וטורקיא. בנוסף היא יושבת על נהר עפרין אשר יוצא סמוך לנחל סדי (או סג'ור) - אחד מיובלות של פרת.

סימן ו': גבולות מזרחי, דרומי ומערבי

לגבי גבול מזרחי כתוב ביחזקאל מ''ז, י''ח "ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על הים הקדמוני תמודו ואת פאת קדימה". את הגבול המזרחי מאילת עד כנגד צפון ים המלח קבענו על סמך מסעות בני ישראל (ראה פרק "מסעות בני ישראל"). הגדרנו את המשך הגבול המזרחי בתור קו ישר לחצר עינן. קו זה עובר דרך עיר רמתה בירדן (אולי זה מקום חניית יעקב מול הר גלעד) ודרך פיאה מערבית של דמשק, עיר רס בעל בך ונוגע ממערבו בימת חומס. הגבול המזרחי דרומית לים המלח מתואר ביחזקאל שם, י''ט "ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה". תמר כמו בתרגום יונתן- יריחו שהיא עיר התמרים. אבל אין הכוונה לעיר עצמה אלא לגבול מזרחי כנגד המחנה בערבות מואב מול ירדן יריחו. מי מריבות קדש לפי פרש''י - הוא קדש מדבר צין. זיהוי זה התקיים לגבי גבולות  פרשת מסעי. אבל לעתיד לבוא מי מריבות קדש יתפרשו בתור רפידים=חצרות= מקהלות=מוסרות, נקודה על חוף של מפרץ אילת מול הר סיני, נ.צ. 1093.24/734.95 רשת ישראל או 34.427675/28.196392 במעלות (ראה דיון בפרק מסעות). ומשם לאורך חוף סיני עד תעלת סואץ ולאורך תעלת סואץ עד קנטרה. ומקנטרה (היא מקום מושב יוסף ופרעה בזמן גלות מצרים) לאורך תעלה קדומה עד חיבורה עם זרוע פוליסיום של נילוס (נחל-נהר מצרים) נ.צ. 912.67/1054.0 או 32.512623/31.048770 במעלות, כ 2.5 ק''מ מערבית לרעמסס=פוליסיום=תל אל פרמה, נ.צ. 915.25/1053.75, 32.539728/31.047078. ומשם בקו ישר להר ההר- כף חינזיר רוחב 36.318833, אורך 35.778 מעלות.

כעת נבין את הפסוק '' ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר וגו' '' (שמות כ''ג, ל''א). הקף גבולות הארץ כך הוא. גבול דרומי-מערבי עובר לאורך חוף ים סוף שהוא מפרץ אילת ומפרץ סואץ ( ראה רש''י בחומש שמות י', יט' שים סוף מקצתו במערב כנגד כל רוח דרומית (מפרץ סואץ) וגם במזרח של א''י (מפרץ אילת שהוא מזרחית לסיני)) וממשיך בתעלת סואץ היא נחל מצריים (וגם לאורכה עוברת תעלת מים מתוקים שהיא שלוחת נילוס לקיים פירוש רש''י שזהו נילוס של מצרים) עד ים הגדול הוא ים התיכון ודרכו להר ההר. וגבול מזרחי צפוני הוא יבשתי מאילת בדרום עד חצר עינן בצפון כל זה על גבול המדבר המזרחי ומחצר עינן להר ההר גבול הצפוני.

    נציין שגבול דרומי, מזרחי וצפוני של הארץ מסומנים מלמטה ע''י שבר של ים המלח. שבר זה עובר דרך מפרץ אילת, ערבה, ים המלח (במזרחו דווקא), בקעת הירדן, בקעת הלבנון, בין חוף הים לבין עיר חומס, בין החוף ובין עיר חמה ובהמשך אל סביבות עיר קיליס. לפי ציור פשטני שבר זה נמשך עד עיר Karg-Su ושם הוא פוגע במערכת אנטוליה מזרחית. מערכת זאת הולכת באלכסון אל מפרץ אלכסנדרון. אבל בפועל יש שם קוי שבר רבים ומקבילים. ואפשר לקשר את עיר קיליס דרך הרי אמנון אל הר ההר. (ראה תאור של השבר במאמר של ארי בן-מנחם J.of Geoph. Research, 1991, pp. 20195-20216). מצד שני, משערים ששבר בין לוח אפריקני ואסיאתי עובר דרך מפרץ סואץ ותעלת סואץ.

סימן ז':  ארץ ישראל 400 פרסה על 400 פרסה

חלקנו כל השטח של ארץ ישראל כפי שתואר לעיל ל 13 רצועות של 75 מיל ומדדנו את הקף 12 רצועות של שבטים כולל גבול הימי כאשר גבול משותף של שני שבטים נחשב פעמים. הקף רצועת ירושלים שהיא רצועה ששית מדרום לא נכלל, חוץ מגבולה הצפוני ודרומי שנכללו בגבול יהודה ובנימין בהתאם. קבלנו 6524-6534 ק''מ. אי ודאות נובעת בעיקר מקו פרשת המים בהרי אמנוס שהוא מאד מפותל. קיימת גם אי ודאות לגבי אורך חוף סיני עד כדי 10 ק''מ (ראה פרוט נקודות על החוף ועל קו פרשת המים בנספח). מספר זה בתחום אי ודאות שלו שוה ל 1600 פרסה=6400 מיל=6528 ק''מ לפי אמה של 51 ס''מ. ועוד מדדנו שטח של שנים עשר שבטים  כולל תחום שבים התיכון שוב ללא רצועת ירושלים. קבלנו 169220 קמ''ר לעומת 400 על 400 מיל= 166464 קמ''ר (לפי אמה של 51 ס''מ). ואם נמדוד כיוון אחד (נניח אורך) באמות הארץ של 51 ס''מ וכיוון שני באמות של עולם 52 ס''מ (ראה בהמשך הצדקה לשיטה זאת), נקבל  169728 קמ''ר. זה כמעט שויון בגבולות אי-ודאות שלנו (ראה דיון מפורט בפרק גבולות הארץ).

      מהו קשר בין שטח 400 מיל על 400 מיל לבין 400 פרסה על 400 פרסה? ידוע שבבית מקדש היה נס, עומדים צפופים ומשטחוים רווחים. אדם העומד תופס שטח אמה על אמה. והמשטחוה תופס ד' על ד' אמות, פי 16 יותר. יתכן שארץ ישראל- ארץ הצבי, מסוגלת להתרחב בשיעור זה של פי 16. ואז שטחה הוא 400 פרסה על 400 פרסה.

      אבל ישנם שני אופנים בהם מתקיים שטח של א''י 400 על 400 פרסה כפשוטו. אחד הוא לפי רבי יהודה אשר אמר (גיטין ח' עמ' א') "כל שכנגד ארץ ישראל הרי היא כא''י שנאמר וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים והנסין שבצדדין רואין אותן כאילו חוט מתוח עליהן מקפלוריא ועד ים אוקיינוס ומנחל מצרים ועד ים אוקיינוס מן החוט ולפנים א''י מן החוט ולחוץ חו''ל". אוקיינוס הינו אוקיינוס האטלנטי כפי שפרש''י שם "שהוא בסוף העולם למערב". לפי תוס' ד''ה "רבי" (שם) כל שטח הים והיבשה בין שני חוטי רוחב אלה נכלל בא''י (אבל לפי רש''י רק הים וניסים-עיים שבו). נעשה חשבון שטח הרצועה לפי תוס'. אורך הקשת בין רוחב 31.048770 של נחל מצרים ו- 36.318833 של הר ההר שוה 584.5 ק''מ. קו רוחב של נחל מצרים מגיע לחוף האוקיינוס בערך באורך 9.85 מעלות מערבית מגרינוויצ'. נקודה אמצעית בקטע נחל מצרים - הר ההר: רוחב 33.684, אורך 34.20. מעלה של אורך ברוחב זה מתורגמת לקשת באורך 92.73 ק''מ. נגדיר גבול מערבי באוקיינוס בתור קו אורך 9.85 מעלות. אם כן אורך ממוצע של רצועה הנ''ל הוא 44.05 מעלות או 4085 ק''מ. והשטח שלה בערך 2387480 קמ''ר (חישוב יותר מדויק נותן 740 קמ''ר פחות). נוסיף לזה שטח רצועת ירושלים 21670 קמ''ר. קבלנו 2409150 קמ''ר. נוסיף לזה שטח של י''ב שבטים 169220 קמ''ר. קבלנו 2578370 קמ''ר לעומת 400 על 400 פרסה=2560000 מיל מרובעות. אם נתרגם אותם לקמ''ר לפי אמת הארץ של 51 ס''מ נקבל 2663424 קמ''ר- שטח יותר גדול. אבל אם נתרגם אותם לפי אמת עולם קטנה של 50 ס''מ (ראה סימן ג' לעיל) נקבל קרוב מצוין. כעת נגדיר גבול מערבי בתור קו ישר המחבר נקודה דרומית הנ''ל על חוף האוקיינוס עם כף סאן ויסנטה- קצה דרום-מערבי של פורטוגל, רוחב 37 אורך 8.94. עכשיו אורך גבול מערבי ברוחב 33.684 הוא 9.447 מעלות. לכן שטח הרצועה יקטן ב 21840 קמ''ר ויהיה 2556530 קמ''ר. בגבול דיוק מדידה וחישוב  שלנו מספר זה זהה ל 2560000.

     אבל לדעת חכמים החולקים על רבי יהודה יש לחפש פתרון אחר. וזאת הצעה שלנו: נמשיך את רצועת ירושלים ברוחב 75 מיל סביב העולם. רוחב ממוצע של הרצועה הוא 31.5708 מעלות ( 22.5 מיל דרומית ממרכז ירושלים, רוחב 31.7778). הקף כדור הארץ ברוחב זה 34175 ק''מ. לכן שטח הרצועה בערך 2614390 קמ''ר. נוסיף לזה שטח של י''ב שבטים ונקבל 2783610 קמ''ר. לעומת זאת 400 על 400 פרסה לפי אמת עולם של 52 ס''מ שוה 2768896 קמ''ר. הבדל פחות מחצי אחוז. מכאן נתן להצדיק את הפרשנות שלנו לגבי שטח י''ב שבטים שהוא 400 על 400 מיל לפי אמות של 51 ו 52 ס''מ. אכן הקף גבולות השבטים נמדד לפי אמת הארץ של 51 ס''מ. ושטח ארץ ישראל ה"בין לאומית" באמות העולם של 52 ס''מ. אם כן שטח י''ב שבטים מהוה פשרה בין שתי האמות.

     מה פשר רצועה זאת? זאת נחלת המשיח! שכן כתוב ביחזקאל מ''ה ז' "לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני תרומת הקדש ואל פני אחזת העיר מפאת ים ימה ומפאת קדמה קדימה וארך לעומת אחד החלקים מגבול ים אל גבול קדימה". תרומת קודש ואחוזת עיר תופסים ביחד רוחב 25000 קנים שהם 75 מיל באורך 75 מיל. מערבה מזה ומזרחה מזה נחלת הנשיא. ולא נאמר עד היכן. ומהו "לעומת אחד החלקים"? שחלק של כל שבט ושבט רוחבו 75 מיל. והוסיף "וארך ...מגבול ים אל גבול קדימה". והרי ירושלים בתווך והיא לא בכלל נחלת הנשיא! אלא מגבול ים של ירושלים עד גבול קדימה של ירושלים מסביב העולם! כך שיוכל להגיע מחלק מערבי לחלק מזרחי בלי לעשות ירושלים קפנדריא. וימלוך על כל העולם. וזוהי פשרה בין דעת חכמים לר' יהודה. שמצד אחד לא כל גבול הימי מתפשט רק כנגד ירושלים. ומצד שני אורכו יהיה לא רק ים התיכון אלא כל העולם.

   אכן בדב''ה א' ה' ט'-י''א כתוב לגבי בני ראובן: "ולמזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת כי מקניהם רבו בארץ גלעד. ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגראים ויפלו בידם וישבו באהליהם על פני כל מזרח לגלעד. ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן עד סלכה". פרוש הדבר שבני ראובן ישבו ברצועה מפרת מערבה עד המדבר. וברוחב כנגד נחלה שלהם מערער עד אמצע המחנה בערבות מואב, כ- 37.5 מיל. וזהו חצי רוחב רצועת המשיח. ומדבר זהו גבול מזרחי של הארץ שלאורכו הלכו בני ישראל.  וזהו תחילת הזכיה ברצועת משיח סביב העולם.

ועוד אסמכתא לפרושנו. כתוב בחולין צ''א עמ' ב' "תנא כמה רחבו של סולם (יעקב) שמונת אלפים פרסאות וכו'". ובב''ר פ' ס''ח י''ב "ר' ברכיה אמר עולם ושליש עולם הראה לו עולים אין פחות משנים ויורדים שנים. ומנין שהמלאך שלישו של עולם שנאמר וגויתו כתרשיש וכו'". ופרש''י שם "כתרשיש- ברום ימא וים הוא שלישו של עולם". (מכאן ראיה לרבא בפסחים צ''ד שהעולם הוא ששת אלפים פרסה). ונראה לנו שרוחב הסולם הוא כנגד הקף כדור הארץ באמצע רוחב רצועת ירושלים, רק מחושב לפי פא''י שוה 3. כאילו כדור הארץ משושה. אכן כתבנו לעיל שהקף מדוייק ברוחב אמצעי של 31.5708 מעלות הוא 34175 ק''מ או 33505 מיל הארץ. אם נכפיל מספר זה ביחס של 3 חלקי פא''י נקבל 31995 מיל לעומת 32000! ששת אלפים פרסה כבר פרשנו בסימן ג' לעיל שהם כנגד עולם "הישן". אם כן "שליש עולם" הנוסף הוא "עולם חדש" - אמריקה.  אורך הסולם היה מבאר שבע עד בית אל הצפוני. נציין שבאר שבע נמצאת בגבול הדרומי של רצועת ירושלים ובית אל 30 מיל צפונית מירושלים, או 15 מיל צפונית מגבול צפוני של רצועת ירושלים. אם כן אורך הסולם 90 מיל. אבל מאחר וירושלים ובית אל נתאחדו בזמן של חלום יעקב, אפשר לומר שהסולם הגיעה בפועל לאמצע הדרך בין ירושלים ובית אל והוא לוז (במקום של א'-תל ליד כפר ביתין של היום). אם כן ארכו היה 75 מיל. וכנגדו תהיה רצועה של משיח אשר שלטונו יקיף את כל העולם. ויהיה מבחינת בריח התיכון כנגד פירוד של 70 אומות. ובו יהיו שותפים כל השבטים. ושותפות זאת תכסה על אי שויון של שטחי השבטים, לקיים "ונחלתם אותה איש כאחיו". וגם יתקיים מה שכתוב בספרי (פרשת האזינו י''ב)  "עתיד הקדוש ברוך הוא להשים אתכם נוחלים מסוף העולם ועד סופו".

    ועכשיו נחשב את שטח ארץ ישראל לפי המדרש. שטח רצועת המשיח כולל ירושלים 75 מיל על 32000 מיל שוה 2400000 מיל מרובעים. שטח י''ב שבטים לפי פרושנו  וחשבוננו 160000 מיל מרובעים. סכום שני המספרים 2560000 הוא בדיוק 1600 מיל על 1600 מיל. קבלנו ארץ ישראל 400 פרסה על 400 פרסה!

סימן ח': הגבול לפי הצעת פרופ' גרינפילד

פרופ' גרינפילד פרסם בתחומין י''א עמ' 421-457 מאמר על גבולות הארץ אשר בו לראשונה השתשמש בחשבון רוחב רצועות השבטים לפי יחזקאל. אך במקום לקחת רוחב קבוע של 75 מיל מצפון לדרום גרינפלד נתן לכל שבט אורך חוף הים של 75 מיל וגם שטח אחיד. אבל לשון ספרי בפרשת האזינו "מה תלמוד לומר יהודה אחד דן אחד אשר אחד מלמד שעתידין ישראל ליטול אורך מן המזרח למערב ברוחב כ''ה אלף קנים שהם שבעים וחמשה מילין" משמע שכל הרצועות מקבילות ממזרח למערב. וכן בפיוט של ר''א קליר "לעת חלוק ארצותיה כשורת הכרם לחוצותיה באורך מפאת קדים לקצותיה עד ים אקיינוס למצותיה ברוחב שבעים וחמשה מיל חריצותיה" משמע שכל הרצועות מקבילות כמו שורות כרם ממזרח למערב. אומנם ביחזקאל מ''ז י''ד כתוב "ונחלתם אותה איש כאחיו" ופרש''י  "ולא כראשונות איש לפי פקודיו אלא עכשיו כל השבטים שוין וכמין שורות הכרם וכו'". פרופ' גרינפילד הבין מכאן שכל שטחים שוים! אבל באמת לא מוכרחים כך להבין את רש''י אלא כוונתו שכל הרצועות שוות באורך מצפון לדרום. וכך הבין אותו "מראה יחזקאל". וגם אם נפרש דברי יחזקאל שנחלות יהיו שוות, אולי מבחינת דמים, שהרי גם הראשונים אלמלא "איש לפי פקודיו" היו מחלקים לפי דמים. והרבה שטח של בנימין במדבר שקול למעט שטח של יהודה צפונית לירושלים. וכן לשאר שבטים יש יתרונות משלהם. ועוד יתכן לפרש, שכל השבטים יזכו בתחילה בירושלים באופן שוה ואחר כך יעתיקו את נחלתם לרצועה מתאימה. ויש רמז לכך במדרש שקב''ה הציע את כל הארץ תחת גופו של יעקב כמין פנקס. וגופו של יעקב היה מבאר שבע עד לוז, 75 מיל כנגד תרומה לע''ל.

הסיבה נוספת לפירוש הנ''ל של פרופ' גרינפילד נובעת מרצונו להשוות גבולות עתידים של יחזקאל לגבולות פרשת מסעי. ובגבולות אלה הגבול הדרומי עובר מדרום ים המלח לקדש צין ולקדש ברנע ובודאי אינו כולל את חצי האי סיני כולו. וכן משמע ביחזקאל שגבול דרומי יעבור מתמר (היא יריחו לפי פרש''י) למי מריבות קדש (היא קדש צין לפי פרש''י) ומשם לים הגדול. ולפי פרוש זה גם בעתיד לא נרש את אדום, עמון ומואב ואף לא ארץ סיחון לעוג! אבל לפי פרושנו מי מריבות קדש הם רפידים=חצרות=מקהלות=מוסרות, מקום כל המריבות ,מקום שבו רבו בראשונה על המים (וגם אהרן ומרים בקשו מים –רש''י במדבר י''ב ד') ובו נאמר "כל העדה כולם קדשים". על כן הגבול סובב את כל סיני ודרך מפרץ אילת ומפרץ סואץ מגיע לתעלת סואץ הקדומה והחדשה ודרכה אל פוליסין על שפת ים התיכון. ומתוך גבולות אלה מתקבל שיעור אמת הארץ 51 ס''מ וממלא גבול צפוני של הארץ 540 מיל או 550.8 ק''מ צפונית מירושלים.

שני הר ההר?

ועדיין יש לדון במקום של הר ההר הצפוני. אנו בחרנו בכף חינזיר משום שהוא בולט לים ובולט לעין. ומשום שנתן לחברו לקו פרשת המים ברכס של הר אמנון. ומתוך התאמת חשבונות הקף, שטח, זמן וסימנים גאוגראפיים הגענו למיקום של חצר עינן בקו אורך 37.007938 מעלות. אבל פרופ' גרינפילד הציע את ג'בל מוסה ברכס הרי אמנון  בהיותו הר בולט, "הר על גבי הר". לכאורה לפי בחירה זאת הפסוק "מהר ההר תתאו לבא חמת" (במדבר ל''ד ח')  מקויים היטב. הקטע מג'בל מוסה לאנטיוכיא שהוא חלק של גבול צפוני, אכן הולך ממערב מזרחה. לעומת זאת אצלנו הגבול מכף חינזיר הולך דרום-מזרחה ולא מגיע לאנטיוכיא אלא פונה בעקבות קו פרשת מים צפון-מזרחה. מאחר ואין פיקפוק ברוחב גבול הצפוני אנו מוכרחים להגיע מאנטיוכיא לגבול זה, 60 ק''מ צפונה. אבל אז לא יתקיימו דברי גמרא בגיטין ח' עמ' א' "כל ששופע ויורד מטורי אמנון ולפנים ארץ ישראל מטורי אמנון ולחוץ חוצה לארץ וכו'". ומתוך סתירה של שני סימנים נראה לנו להציע פשרה. יש שני הר ההר. אחד הוא ג'בל מוסה, "הר על גבי הר". גבול ימי הולך בקו ישר מנחל/נהר מצרים אליו. ומשם לאנטיוכיא ולרגלי הרי אמנון עד רוחב גבול הצפוני. ושני הוא כף חינזיר שהוא "תקוע בים" (כדברי רש''י שם ד''ה "איזוהי ארץ") וגבול יבשתי נמשך ממנו לאורך קו פרשת מים עד רוחב גבול הצפוני. הודות להר ההר הדרומי צמצמנו תחום ימי. על כן נוכל להוסיף שטח לנחלת דן.

שני חצר עינן?

לעיל הגדרנו חצר עינן כך שחצי רוחב הארץ מגבול מזרחי לגבול מערבי שוה מהלך חצי מיל ו- 50 אמה בקצב של מיל ב- 18 דקות שזהו זמן משקיעה עד תחילת בין השמשות (ואילו מגבול מערבי עד ירושלים אותו מרחק בקצב מיל ב- 22.5 דקות). כעת נגדיר חצר עינן המזרחית כך שרוחב הארץ מירושלים לחצר עינן יהיה חצי מיל בקצב מיל ב- 22.5 דקות. (ואז רוחב הארץ שוה מהלך 1.25 מיל בקצב מיל ב- 18 דקות וזמן טבילה וסיפוג- כזמן בין שקיעה עד תחילת לילה לרבי יהודה). לפי זה אורך חצר עינן המזרחית הוא 38.048563 (ורוחב 36.742935). נקודה זאת נמצאת על שפה מזרחית של פרת! אם כן יתקיים המקרא "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת" (בר' ט''ו י''ח). פינה דרום-מערבית של הארץ תהיה בנקודת חיבור של נחל/נהר מצרים ופינה צפון-מזרחית על נהר פרת.

כתוב ביחזקאל מ''ז י''ז "והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון | צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון". כעשרה ק''מ צפונית מחצר עינן זו נמצאת נקודת גבול בין סוריא לטורקיא על נהר פרת.

מה תפקידה של חצר עינן מערבית? גבול מזרחי של הארץ ימשך בקו ישר מחשבון אל חצר עינן זו, עד גבול דרומי של דן. ומשם יפנה בקו ישר לחצר עינן מזרחית. ונראה לי שנקודת הפניה היא שפם. וחצר עינן המערבית היא זפרן. לרבי יהודה גבול ימי יתחיל בכף חינזיר. ולחכמים בנקודה על החוף בה הקו נחל/נהר מצרים - ג'בל מוסה חוצה את החוף. ומשם הגבול הולך לאורך החוף לקף חינזיר ומשם דרך קו פרשת מים אל צדדה בגבול הצפוני. ולגבי צדדה בתרגום יונתן במד' ל''ד ח' כתוב "ויהון מפקנוי דתחומא מן תרי ציטרוי מכוונין לכרכור דבר זעמה ולכרכור דבר סניגורא". ובלי להבין משמעות הדברים נראה ששם צדדה מרמז על שני צדדים. ולפי פרושנו תחום בין קו פרשת מים למרגלות הר המערבים של הרי אמנון הוא תחום הנוסף ומסתיים כנגד שתי נקודות של צדד. ועכשיו מובן מדוע לא כתוב שגבול מהר ההר, תוצאות  בלבא חמת כי לגבי פתרון של קו פרשת המים הגבול לא מגיע לאנטיוכיא. ועוד מדוע מוזכר זפרן על קו ישר צדדה-חצר עינן, כי זאת נקודת הגבול ה"פנימי" כנגד גבול מזרחי עד דן.

דן נחל לראשונה במערב הארץ, לצידו של בנימין. ואחר כך הלך צפונה ללשם. וכמו שזינק מן הבשן, מתל דן לבעל בך כך יזנק מחצר עינן מערבי שעל נהר עפרין אל חצר עינן על פרת. (וזה שנחל בשתי רוחות, במערב ובצפון- משום שהיה מאסף בדרך, ברוח צפון ששם דגלו וברוח מערב כנגד יהודה שנסע למזרח). וכן בבירכת יעקב "יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור". מהי הדרך? מדרום דן עד בעל בך לאורך בקעת הלבנון שדרכה דן זחל צפונה. וכאשר התחייב , משם באה צהלת סוסי אשור. וכן יזחל מזרחה של פרת וישלוט על מקורות מים של אשור ובבל. (ויתוקן מעשה בני נוח שנסעו מקדם, מבקעת הלבנון לבקעת פרת. על כן קדם של ארץ ישראל יתחבר אל קצה פרת).

המרחק מירושלים לחצר עינן המערבית הוא 563 מיל כנגד 560 מיל מרחק הליכה של 14 יום מכ''ג תשרי עד ז' חשון ולא עד בכלל. המרחק עד חצר עינן מזרחית 593 מיל כנגד 600 מיל מרחק הליכה של 15 יום כולל ז' חשון. וראה תוי''ט תענית פ''א מ''ג שמשוה 8 רצועות של 75 מיל מדרום ירושלים לצפון הארץ ל- 15 ימי הליכה.  וכולל שבתות וז' חשון.                                                       

חשבון חדש של שטח והקף הארץ

חישבתי במחשב שטח והקף גבולות י''ב שבטים לפי גבולות חדשים. מקום בו הקו נחל/נהר מצרים - גבל מוסה חוצה את החוף נ.צ. 35.9060/36.144144 או ברשת ישראל 1232.70/1616.26. שטח המבוקש שוה (אחרי הורדה של 710 קמ''ר משום בליטת קו פרשת מים לעומת קו ישר מכף חינזיר לצדד) 166406 קמ''ר לעומת 400 על 400 מיל הארץ שהם 166464 קמ''ר. זהו דיוק מדהים! הקף (אחרי הוספת 25 ק''מ בקו פרשת המים לעומת קו ישר) 6516.72 ק''מ לעומת 6528 ק''מ. אם נוסיף בליטת רס מוחמד אז שטח יוגדל בכ- 13 קמ''ר והקף בכ- 15 מיל (ואף יותר אם נחשב כל פיתולי החוף). אם כן קבלנו התאמה מושלמת בגבולות אי- ודאות הנובעת מפיתולי חוף סיני ומפיתולי קו פרשת המים בהרי אמנון.