מבטו של אגריפס המלך

לכל המעוניינים. מצ''ב מפת ירושלים עם קו מבטו משוער של אגריפס המלך. לפי השערה שלי אגריפס ראה העלת אברים על הכבש ביד הכהנים. זאת נקראת עבודת כהנים ומתחלקת בפיס. גובה כותל מערבי של עזרה היה כנראה 20 אמה ולא 25 כמו יתר הכתלים (כל האמות הם 51 ס''מ). מדוע? כי גובה 25 כלל עובי גג האקסדרות (5 אמות כמו עובי גג ההיכל) אבל גובה כותל גופא היה כגובה השערים 20 אמה. ובמערב לא היו שערים. ויתכן שלא היתה שם אקסדרה כי לא היה שם מספיק מקום בין בית המקדש לבין כותל העזרה (רק 11 אמה). לכן הם אחר כך הוסיפו 5 אמות אלו כדי להסתיר מראה העלת הקרבנות מעיני אגריפס וגם מעיני הרומאים אשר עמדו על גג סטיו מערבי של הר הבית בגובה 50 אמה מעל קרקע הר הבת בנקודה ג' (גובה ריצפת ההיכל 745.05 מ', של עזרה פחות 6 אמות- 741.99, של הר הבית במערב פחות 19 מעלות של חצי אמה- 737.145 מ' ועוד 50 אמה של 51 ס''מ שוה 762.645 מ'). ולא עשו כתלים גבוהים מתקן של 25 אמה. אגריפס לא ראה את הכבש אלא את גובה ידים של כהן אשר החזיק אברים. נקודה שסימנתי על הכבש באות א' נמצאת בגובה 1.6 מ' מעל קרקע העזרה ובתוספת גובה כהן מקבלים כ- 3 מ'. מרחק בין נקודה א' לב' (בה קו ראיה חוצה את כותל מערבי מצד פנימי) הוא 80 מ'. נמצא שיפוע של הקו 0.09. קו זה חוצה את הסטיו המערבי של הר הבית בגובה של 44.94 אמה מעל קרקע הר הבית, כלומר מתחת לגג של סטיו עליון (סטיו תחתון היה 20 אמה כותל ו5 אמות עובי גג. סטיו עליון צמוד לו ממערב היה עוד 20 אמה עמודים ו5 אמות עובי גג. מרחק בין א' לג' 160 מ' ובין א' לד' 167.5 מ'. לכן קו ראיה של אגריפס עבר מתחת לגג, בין העמודים של סטיו העלין).סימנתי את מקום משוער של ארמון המלך סמוך למגדל תנורים ולצומת מרכזית של ירושלים. כפי שציינתי במפה, קו ראיה הגיע שם לגובה 787.3 מעל פני הים כאשר קרקע שם נמצאת בגובה 755 מ' (זהו קו גובה מסומן במפה). נמצא שעיני אגריפס היו בגובה של 32.3 מ' או 63.3 אמות מעל פני קרקע. למשל, מגדל דוד עומד על קרקע בגובה 765 מ', יסוד שלו 20 בגובה  מ' כולו אטום ומעליו היו מגורים. לפי פלביוס במלחמות ה' ה' ד' גובה כללי של מגדל דוד (פצאל) היה 90 אמה. מגדל דרום-מזרחי של אנטוניה היה בגובה 70 אמה. לכן זה לגמרי סביר להניח שארמון של אגריפס היה בגובה 70 אמה או 35.7 מ' ואגריפס שכב שם על מיטה ואכל בקומה עליונה. 

בברכה, ד. מיכלסון

תשובת שגיב

לידידי דניאל מיכלסון  ולכל המשתתפים בפורום

קראתי בעיון את הצעתך לגבי מבטו של אגריפס השני

להלן הערותי

גם לפי הצעתך אגריפס היה צריך לבנות את טרקלינו בגובה של 35.7 מטר מעל פני הקרקע . גובה זה הוא כבנין של של 12 קומות בן זמננו .

האם נראה לך הגיוני  שאגריפס טיפס למעלה ממאתים מדרגות כדי להגיע  למטתו שבטרקלין ?

המגדל במצודת אנטוניה ומגדל פצאל  היו מגדלי תצפית ועלו לשם רק בשעת סכנה ..

ואילו כאן מדובר באולם הארחה לשימוש מלכותי, קשה להניח שהטריחו את אורחי הטרקלין  לטפס לגובה 12 קומות .ולכן גם לפי הצעתך יש להנמיך את מפלס בית המקדש על פי מבטו של אגריפס והנמכה זו לא יכולה להעשות בכיפת הסלע .ובית המקדש חייב להיות במקום אחר .

 עיון בהנחות היסוד של הצעתך בהשואה לדברי המקורות מעלה שאלות ותמיהות.

על פי דעתך החומה המערבית של העזרה היתה נמוכה ולא היתה לה אכסדרה  גובה החומה במערב היה לדעתך 20 אמה בלבד .

דברים אלו מנוגדים הן לדברי המשנה והן לדברי יוסף בן מתתיהו .

".. ופתח את הפשפש ונכנס לעזרה ונכנסו אחריו .. ונחלקו לשתי כיתות אלה הולכים באכסדרה דרך מזרח ואלה הולכים באכסדרה

דרך מערב "(תמיד א.ג. )   

"..לקצה המערבי של הבית לא היה שער והחומה שמה לא היתה פרוצה, הסטוים בין השערים ובצידה הפנימי היו נשענים על

עמודים יפים "  מלחמות ה.ה.2. )

ברור לפי המקורות שלחומת העזרה היתה אכסדרה פנימית כולל החומה המערבית ..

"המקדש השני (העזרה ) ...היה מרובע והיה מוקף חומה משלו ,גובהו החיצוני של זה , אף כי היה 40 אמה ,היה מוסתר על ידי מדרגות, הגובה הפנימי היה כ"ד אמות בלבד .."  (מלחמות ה.ה.2. )

ברור כי גובה חומות העזרה היה אחיד לכל רוחות השמים וגובהן 40 אמה ממפלס הר הבית כולל החומה המערבית.

הנתונים שהצגת אין להם כל ביסוס והם מנוגדים לדברי המקורות  הספרותים.

מסקנה .

אם נצמד לדברי המקורות ונניח שבית המקדש שכן בכיפת הסלע הרי בדיקת הזוית האנכית מוכיחה כי  טרקלינו של אגריפס היה צריך להיות גבה 55 מטר מעל פני הקרקע

כלומר היה עליו לטפס לגובה בנין של 18 קומות ללא מעלית ואמצעים מכנים  ..ברור שהדבר לא אפשרי .

אין לנו בררה אלא להניח שבית המקדש שכן במקום נמוך ולא בכיפת הסלע .

אני חוזר ומציע לך לעיין  במאמר שפורסם זה עתה בתחומין כ"ה  ובו ניתוח הזוית האופקית  שגם על פיה ניתן להוכיח

שהמקדש שכן בין מסגד אל אקצה ובין כיפת הסלע .

מיכאל  קבל  את האמת  "והאמת והשלום אהבו ".

בברכת "לשכנו תדרשו "

טוביה שגיב

תשובה שלי לשגיב

לטוביה שגיב שלום. לגבי קיום אכסדרה במערב. ישנם שתי אפשרויות. א) משנה בתמיד ופלביוס מדברים על מצב אשר היה אחרי שהגביהו את הכותל המערבי בחמש אמות ובנו שם אכסדרה. ברור שפלביוס מתאר את המקדש ממש לפני החורבן. ב) משנה אומרת "אלו הולכים באכסדרא דרך המזרח ואלו הולכים באכסדרא דרך המערב", לא אומרת אלו הולכים באכסדרא מזרחית או מערבית. בית המוקד היה צמוד לכותל צפוני של עזרה מצפון וחוצה. הכוונה שם לאכסדרה לאורך כותל צפוני. הם נכנסו דרך הפתח מצפון, אלו פונים ימינה, מערבה והולכים לאורך הכותל ואלו פנו מזרחה והלכו לאורך הכותל. אין שום הכרח שכל הדרך סביב העזרה היתה מתחת לאכסדרה. גם פלביוס נותן תיאור מקוצר באופן כללי ומדבר על כתלים הנראים לבאים דרך עזרת הנשים ולא על כותל מערבי של עזרה אשר מוסתר ע''י בית המקדש.

לגבי סבירות שמלך אגריפס יעלה גובה של 35 מ' לגג ביתו כדי לראות נוף יפה. אנשים באותם זמנים היו פחות מפונקים מאשר היום. גם אני עולה דרך קבע בהר נוף מבית שלי למרכז הר נוף הפרש גובה יותר מזה ולא מתעייף. אבל אם אתה דואג למאמץ פיזי של מלך אגריפס, היו לו עבדים בשפע אשר יכלו להעלות אותו גל גבי דרגש. לגבי מגדלי תצפית. ראה תאור של מגדל פצאל במלחמות ה' ד' ג'. היה שם יסוד אטום של 40 אמה ועליו אולם של עשר אמות ומעליו מגדל שני "אשר נחלק לחדרים נהדרים וגם מרחץ נמצא בו עד אשר נראה כי אין המגדל הזה נופל מבית מלכים". כלומר מדובר בחדרי מגורים ומרחץ בגובה לפחות 60 אמה מעל קרקע. ולא עשו אותם לחיילים שומרים. בברכה, דניאל מיכלסון