שלשים ושש אלף אבני היכל

 

 

כתוב בספר עמק המלך של הרב נפתלי בן יעקב אלחנן הרץ (לגבי הספר ראה אתר http://www.geocities.com/Athens/Crete/9923/ark.html), פרק י''א משנה ו' על אבני בית המקדש: "מנין של אבנים ל''ו אלף ומנין המרגלית כך. כל אלו היה ההיכל בנוי בהם ג' נדבכין ונדבך א' של עצי אלמוגים והיו מחופים זהב טוב ונתונים בבנין כל אלו החביאום הכשרים שבישראל מפני נבוכדנצר והאלמוגים מזהירין כזהר הרקיע".

האם יש קשר בין פסוק הנ''ל למציאות? נעשה חשבון מספר אבני המקדש. גובה היכל 30 אמה ואוטם 6, סה''כ 36. לכאורה ישנה התאמה בין מספר אלפי אבנים לבין מספר שורות הבניין. נעשה חשבון הנפח. מידות ההיכל וקדש הקדשים: רוחב פנימי 20 וחיצוני 32, אורך פנימי 60 וחיצוני 72 (כי כתלים בעובי 6 אמות). יש להחסיר פתח ההיכל: רוחב 10, גובה 20 ועובי 6. נמצא נפח הכתלים של היכל וק''ק

                               (32x72-20x60)x36-10x20x6=38544

מנפח זה יש למעט נפח של קורות עץ. מה מספר הקורות? לפי מקרא היו שלש שורות אבנים ושורה עצים. לכאורה הכוונה לגובה. אבל לא יתכן ששורה שלמה היתה של עצים כי הם לא יחזיקו לחץ אבנים מלמעלה. לכן יש לפרש שאותו יחס אחד לשלוש היה בין עצים ולאבנים גם בכיוון אופקי. ואורך כל קורה היה כעובי הכותל, 6 אמות (ראה חתך אופקי של היכל בגובה 2 אמות מעל קרקע).

כותל מערבי של ק''ק היה גבוה 36 אמה וארוך 32 אמה. בתוך גובה 36 היו 9 שורות של קורות ובתוך אורך של 32 אמה היו 8 קורות (ראה שירטוט של כותל מערבי).

בכותל צפוני באורך של 60 אמה היו 16 קורות כאשר חצי עובי של קורה  ראשונה נכנס לעובי כותל מזרחי של ההיכל וחצי עובי קורה אחרונה לתוך עובי כותל מערבי של ק''ק (ראה שירטוט של כותל צפוני). אותם חצי קורות לא מתנגשות עם קורות במזרח ובמערב כי הם נמצאות בגבהים שונים. דהיינו, קורות במערב ומזרח מתחילות מגובה 1 מעל קרקע ואילו בצפון ובדרום מגובה 2. מספר שורות בגובה הוא 9 כמו במערב. בדרום סידור הקורות כמו בצפון.

 במזרח סידור הקורות כמו במערב פרט לכך שפתח ממעט 8 קורות ו- 6 קורות אשר מעל הפתח מוזזות אמה אחת למעלה (קורות אלו יוצרת כעין קשת אשר מקטינה לחץ על הפתח). ראה שירטוט של כותל מזרחי.    

סה''כ ישנן   9x8+9x16x2+9x8-8=8x53=424 קורות אשר תופסות נפח 424x6=2544 אמות. נמצא נפח האבנים בדיוק 36,000 אמות מעוקבות. וזהו מופת של אמת. מכאן ראיה שמשנה של עמק המלך היא אמיתית!

והנה במשנה ה' כתוב שם "והנדבכין שלשה הם מאבנים טובות ואורך אבן טובה אחת של שבע באמה ורחבה ה' באמה שתקן דוד ואורך מרגלית אחת עשר באמה כל אלה הכין דוד לבית הגדול לשלמה בנו". ולפי פירושנו כל אבן היתה של אמה על אמה ברום אמה. ואפשר היה לתרץ ש- 36 אלף אינו מספר אבנים אלא נפח האבנים. אלא לא נתן לעשות כתלים בעובי שש אמות מאבנים של 5 על 7 אמות ולשלב ביניהם כל שלוש אמות קורת עץ. לכן נראה לי שבעל המשניות סמך על מה שכתוב במ''א ו' ו' "היצוע התחתונה חמש באמה רחבה והתיכונה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה". והזכיר שתי מידות קיצוניות שהיו שם: חמש ושבע. ולגבי מרגלית באורך 10 אמות, סמך על פסוק  "ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות". והכוונה לדעתי לאבני היציע אשר איזנו את משקל כתלי התאים הנטויים פנימה. אבל 36 אלף אבנים זהו מידע שלא כתוב במקרא והוא השתמר במסורת.

 אבל איך יתכן שהם פרקו את אבני בית המקדש לפני שבא נבוכדנצר? הרי נבוכדנצר שרף את בית המקדש ולא שרף אויר! וי''ל שפרקו את ההיכל וקדש קדשים  תוך 30 יום מבריחת צדקיהו בט' בתמוז עד חורבן הבית בט' בבאב. והסתירו אותם במעבה האדמה. ונשארו אולם וכתלים חיצוניים ועליה שעל גבי ההיכל. ואיך הגג והעליה לא קרסו מיד? כי קורות ארוכות של הגג היו נשענות על כתלים של תא מצפון ומדרום (הערה: אורך קורות אלו היה 48 אמות (ראה קו אדום במקום הגג בשרטוט חתך דרום-צפון של בית שני). כיצד? רוחב ההיכל 32, רוחב התא 6, אבל בגלל שיפוע של 1/10 של כתלי התאים, רוחב זה תוך גובה 30 אמה התמעט ב- 3 אמות. נשאר שם רווח 3 אמות. ועוד עובי כתלים של התא 5). ועליה עמדה על גבי הגג. לכן לא נפלה מיד. אבל כאשר בבלים נכנסו, הם ראו בפנים חלל גדול. מדרום עד צפון רוחב 44 אמה: 32 רוחב היכל עם כתליו ו-6 אמות מכאן ומכאן רוחב תאים. ואורך ממזרח למערב 88: 72 אורך ההיכל עם קדש הקדשים עם כתליהם, 6 אמות רוחב תא מערבי ו- 10 אמות רוחב אולם.  נמצא אורכו כפול מרוחבו. וסברו שזהו בית המקדש. והציתו את עצי כתלי התאים. ואז כתלים בהיותם נטויים בשיפוע 1/10  קרסו פנימה יחד עם הגג והעלייה שעל גביו.

כעת אנו מבינים מדוע עולי בבל לא יכלו להכריע היכן היתה אמת טרקסין בבית ראשון, שהרי יסודות בית מקדש נשתמרו. התשובה היא שנשארו יסודות של תאים, אבל מתוכם לא יכלו לדעת היכן היה כותל המפריד בין היכל לקדש הקדשים. גם מובן פשר הצווי לגבי כותלי התאים: "לבלתי אחז בקירות הבית" (מ''א ו' ו'). בנו כתלים של תאים כך שהם לא ישענו על היכל הפנימי, כדי שנתן יהיה לפרק אותו מבפנים ולהשאיר רק את הקליפה. וכן כאשר בנו את בנין הורדוס, בתחילה כנראה פרקו את ההיכל וק''ק וגנזו את אבניו ובנו מחדש. ואחר כך פרקו את העליה והגג ובנו מחדש. ואחר כך פרקו את כתלי התאים. והגג והעליה נשענו בינתיים על כתלים של היכל וק''ק.

(הערה למומחים: לכאורה, מוכח שכתלים של היכל היו מלאים ולא חלולים כפרוש הרמב''ם. והנה, נתן לפרק חומה מלאה של היכל בעובי שש אמות לשלש חומות חלולות. כיצד? חומה צפונית של היכל, חומה צפונית של תא וחומה צפונית של המסיבה (ראה שירטוט של חתך דרום-צפון בית שני). וכן בדרום. ובמערב (ראה שירטוט של חתך מזרח-מערב של בית שני) במקום חומה שלמה של ק''ק בעובי 6 וגובה 36, נתן לעשות חומה חלולה של ק''ק בעובי 2 וגובה 36 וחומה חלולה מערבית של התא בעובי 2 גובה 18 והמשך חומה מלאה בעובי 6 וגובה 18. (ועדיין צ''ע לגבי חלק של חומה המלאה ומספר אבנים במערב). על כן השערה שלי שבבית מקדש ראשון, כתלים של היכל וק''ק היו מלאים ויתכן שגם כתלים של תאים היו מלאים. אבל בבית מקדש שני עשו כתלים חלולים כשיטת רמב''ם כנגד עובי כתלים של היכל בבית ראשון.  ובבית שלישי כותל מערבי של ק''ק וכן כותל מערבי של תא יהיו מלאים כמו בבית ראשון וכן כותל מזרחי של היכל. אבל שאר כתלים יהיו חלולים כמו בבית שני. ויתכן שכתלים של בנין של הורדוס היו כולם מלאים והיו כעין שפירש רש''י).

(הערה נוספת: עשינו חשבון אורך היכל וקדש הקדשים יחד, 60 אמות. אבל לפי דעת רבינא ביומא נ''ב ע''א, אורך כללי היה 61 אמה כי היתה שם אמה נוספת-אמת טרקסין. ואז לכאורה מספר אבנים וסידור קורות יהיה שונה. וי''ל לרבינא שאותה אמת טרקסין לא נלקחה בחשבון מספר אבני המקדש כי היתה עשויה בנפרד. ולאותה שיטה יתכן שקורות עצים בכותל צפוני ודרומי היו באותם גבהים כמו בכותל מערבי ומזרחי כי קורות אלו לא התנגשו ביניהם. ראה חתך אופקי ומבט מצפון לשיטת רבינא)